במשך שבע השנים האחרונות, חיי הפכו לשדה קרב.

זה מתחיל בגיל 23, כשמחלת הסרטן הופיעה כמו רעם ביום בהיר וטלטלה את עולמי.

מהנקודה ההיא, כל יום הוא מאבק הישרדות.

יש ימים שבהם הכאב גדול מדי, הפחד משתלט והשתקפות הראי שוברת לי את הלב.

והאמת? לפעמים גם אני לא יודעת איך...

אבל איכשהו בכל פעם מחדש אני מוצאת בתוכי כוח.

אני נעמדת כמו לביאה שמסרבת להיכנע.

אני לומדת מחדש להאמין בעצמי, גם כשאני בקושי מזהה את עצמי וגם לאחר אין- ספור ניתוחים, תופעות לוואי נוראיות ובדיקות אין- סופיות, שגוזלות כל טיפת שגרה.

בתוך כל זה, אני מתמודדת עם האובדן הכי גדול- של אבא שלי, המצפן של חיי.

זה לא רק סיפור על מחלה, זה סיפור על כאב ועל תקווה, על אובדן ועל אהבה.

על איך קמים מהמקומות הכי חשוכים, ולא רק זאת- גם יוצאים מנצחים.

זה לא עוד סיפור אהבה, זה סיפור על חיבור של נפש לנפש, יחד בקרב,

לצד רגעים בלתי נשכחים.

הספר הזה הוא המסע שלי – מסע של התמודדות, של כאב ושל צמיחה.

זה סיפור על רגעים קטנים של ניצחון, בתוך סערה גדולה,

על אמונה בכוח הנפש, גם כשנדמה שהכול אבוד.

כשאני מסתכלת על המסע שעברתי,

אני מבינה שאי אפשר לשלוט במה שהחיים מביאים,

אבל אפשר לבחור איך להתמודד איתם.

וכן, אי אפשר לעצור את הסערה אבל אפשר ללמוד לרקוד בגשם.